ראיונות בלעדיים עם מארק גאסול וסרג'יו סקאריולו. האלופים מטורונטו (3-8) הגיעו לפורטלנד (8-4), השתלטו על המשחק בחצי השני וניצחו 106-114. סיאקם שיגר 36 (ב-15/28 מהשדה), ואן-ווליט יירט 30 (4/6 לשלוש). אצל הבלייזרס שיא עונתי באסיסטים (24) וברודני הוד (25 באחוזים טובים) שהיו קצרים מלהושיע, בערב שדמיאן מסיים עם 9 בלבד, ב-2/12 מהשדה – רובם בשטחים פתוחים. אין נפגעים אבל יש נזק. תשע עשרה אלף ומשהו צופים במודה סנטר הוכרו כנפגעי חרדה.

פסקל סיאקם נכנס לנעליים הגדולות של קוואיי מתחילת העונה: 27 נקודות, 9 ריבאונדים וארבעה אסיסטים יש לו בממוצע לערב (מספרי אולסטאר פלוס). ניכר שקוואי השאיר חוברת הפעלה על "איך להיות קוואיי" והקורס החד-שנתי מהעונה שעברה עשה את פסקל התלמיד המצטיין. הוא משתלט על משחקים בזמן הנכון, משחק בשני צידי המגרש ועושה את הכל בביטחון חסר פשרות. הוא אמר לפני הדלקת המצלמה שהוא אינו מסמן מטרות בחיים אלא פשוט הולך עם מה שיש. אז יש:

ספרדי ואיטלקי זכו באליפות ארה"ב עם קבוצה מקנדה. ואז נסעו לסין ולקחו את אליפות העולם כשניצחו בדרך את ארגנטינה, איטליה, סרביה ואוסטרליה. חצי שנה מטורפת של שיאי קריירה היסטוריים כמעט בלתי נתפסים. הצלחתי להתקרב ולשוחח עם שניהם, כל אחד מהזווית שלו על כדורסל בינלאומי, פסגת הקריירה, הסוד להצלחה והתוכניות להמשך:

אצל הבלייזרס לחץ לחץ לחץ. הקבוצה מזייפת בגדול כבר מספר שבועות. הפציעה של זאק קולינס חשפה מגדל קלפים מתמוטט בקו הקדמי (פאו גאסול ונורקיץ' פצועים לעוד חודשיים), וויטסייד מואשם בחוסר מאמץ, השחקנים החדשים שהובאו לא מספקים את הסחורה (בייזמור, הזוניה, טוליבר) ובעיקר הקבוצה לא עושה עצירות הגנתיות כדי שיאפשרו לה צ'אנסים לנצח משחקים. סיג'יי חושב שהשד לא כזה נורא:

אבל יש גם אופטימיות: הלו"ז היה די קשה עד עכשיו (ומחר יוצאים לעוד שישה משחקי חוץ…), הקבוצה לא השתפשפה מספיק בסגל הנוכחי, נאסיר ליטל וסיימונס יכולים להיות שחקני ליגה טובים ויש נכסים לעשות מהלכים תוך כדי תנועה העונה. בהסתכלות ריאלית, המקום הטבעי של הבלייזרס הוא 5-8 במערב והיריבות הישירות הן מינסוטה, דאלאס, סן אנטוניו, פניקס ואולי סקרמנטו. אפשר יהיה לגרד ניצחונות ולהגיע לחצי השני של העונה מחוזקים לקראת ההמשך. NEVER DOUBT RIP-CITY.